איך בודקים אם הגג שלכם מתאים למערכת סולארית?

גג מתאים למערכת סולארית כשיש עליו מספיק שטח פנוי ונקי מצל, כשהמבנה יכול לשאת את המשקל הנוסף, וכשיש דרך סבירה לחבר את המערכת לרשת החשמל. שלושת התנאים האלה הם הבסיס, וכל השאר, כיוון, שיפוע, סוג הכיסוי, משפיע על כמה המערכת תייצר ולא על עצם ההיתכנות.

בקצרה

• שטח פנוי ורציף חשוב יותר מכיוון מושלם: גג גדול הפונה מזרח-מערב מנצח גג קטן הפונה דרומה.
• מצב הגג נבדק לפני הכול. מערכת שנועדה לעבוד כ-25 שנה לא מתקינים על איטום שצריך לחדש בעוד שלוש.
• נקודת החיבור לרשת היא לעיתים קרובות הגורם המגביל, ולא הגג עצמו.

כמה שטח באמת פנוי?

השאלה הראשונה היא לא "כמה מטרים הגג" אלא כמה מהם באמת זמינים. מזגנים, ארובות, פירי אוורור, מעקות, קולטי שמש ומסלולי גישה לתחזוקה מורידים חלק ניכר מהשטח הגולמי. גם המרווח שצריך להשאיר מקצה הגג, בין שורות הפאנלים, ולאורך נתיבי הגישה נכנס לחשבון.

בגגות מסחריים גדולים, מחסנים, מפעלים, לולים, רפתות, חממות קשיחות, השטח הרציף הוא היתרון הגדול: אין הרבה הפרעות, השורות ארוכות, וההתקנה יעילה. בגג עם הרבה מתקנים על פניו, הכדאיות נשענת על תכנון מדויק של מיקום המערכת.

לאן הגג פונה, ובאיזה שיפוע?

בישראל, גג הפונה דרומה מייצר הכי הרבה לכל פאנל מותקן. אבל מערכת על גג הפונה מזרח-מערב עדיין מייצרת היטב, ובמקרים רבים דווקא היא מנצלת את השטח טוב יותר, כי אפשר לכסות את שני צדי הגג. ההבדל בתפוקה בין הכיוונים קטן מכפי שנהוג לחשוב, ולעומת זאת ההבדל בין גג עם צל לגג בלי צל גדול מאוד.

שיפוע הגג קובע בעיקר את סוג הקונסטרוקציה. בגג שטוח מתקינים את הפאנלים על מתקנים בזווית, ובגג משופע לרוב צמוד למשטח. שני הפתרונות נפוצים ומוכרים.

מה מצל על הגג?

צל הוא הגורם שהכי קל להתעלם ממנו בסיור קצר, והכי יקר להתעלם ממנו אחר כך. מבנה גבוה בסמוך, עצים, מגדל מים, ואפילו ארובה קטנה יכולים להצל על חלק מהשורות בשעות מסוימות. כיוון שהפאנלים מחוברים בסדרות, צל על פאנל אחד עלול להוריד את התפוקה של השורה כולה.

בבדיקת היתכנות רצינית ממפים את הצללים לאורך היום ולאורך השנה, לא רק בשעת הביקור. לפעמים הפתרון פשוט: להזיז שורה, לוותר על פינה, לבחור ציוד שמתמודד טוב יותר עם הצללה חלקית.

האם המבנה יכול לשאת את המערכת?

מערכת סולארית מוסיפה משקל קבוע לגג, ובגגות קלים, פח, איסכורית, פאנל מבודד, זה שיקול מרכזי. קונסטרוקטור בודק את יכולת הנשיאה של המבנה ואת עמידותו ברוח, ומאשר את פתרון העיגון. בגג שכבר עמוס במתקנים, או במבנה ישן, ייתכן שיידרש חיזוק.

חשוב לא פחות: מצב כיסוי הגג עצמו. גג שהאיטום שלו לקראת סוף חייו, או גג אסבסט, מטפלים בהם לפני ההתקנה, לא אחריה. פירוק מערכת לצורך תיקון גג הוא הוצאה שאפשר למנוע בתכנון נכון.

איפה מתחברים לרשת?

המערכת צריכה להתחבר ללוח החשמל של המבנה ודרכו לרשת. גודל החיבור הקיים, המרחק מהגג ללוח, ויכולת הרשת באזור לקלוט ייצור נוסף, כל אלה קובעים אם אפשר לחבר מערכת בגודל שתוכנן, או שצריך להתאים את הגודל או להגדיל את החיבור. באזורים חקלאיים ובפריפריה, זו לעיתים קרובות השאלה שמכריעה את הפרויקט, ולכן בודקים אותה מוקדם.

מה קורה אחרי הבדיקה?

כשהתשובות לחמש השאלות ידועות, אפשר לבנות תמונה כלכלית: כמה המערכת תייצר, מה עלות ההקמה, ומה מסלול ההתקשרות שמתאים לכם, רכישה, שותפות או שכירות. זה בדיוק הסדר שבו אנחנו עובדים: ניתוח טכני ובדיקת היתכנות, ואחריהם ניתוח פיננסי, עוד לפני שמדברים על ציוד.

שאלות נפוצות

גג הפונה מזרח-מערב מתאים למערכת סולארית?

כן. הוא מייצר קצת פחות לכל פאנל מגג דרומי, אבל לרוב מאפשר להתקין יותר פאנלים, ולכן התפוקה הכוללת דומה ולפעמים גבוהה יותר.

צריך להחליף גג אסבסט לפני התקנה?

כן. לא מתקינים מערכת על גג אסבסט. החלפת הגג נעשית לפני ההתקנה, ומי מבצע אותה נקבע בהסכם.

מה הדבר הראשון שכדאי לבדוק?

את החיבור לרשת. גג מצוין עם חיבור שלא מאפשר להזרים את הייצור החוצה מחייב תכנון אחר, ועדיף לדעת את זה בהתחלה.

יש לכם גג ורוצים לדעת מה הוא יכול להניב? השאירו פרטים ונחזור אליכם עם בדיקת כדאיות ראשונית.