חזרה לבלוגחקלאות

מערכת סולארית על קרקע חקלאית: מה חשוב לדעת לפני שמתחילים?

קרקע חקלאית היא שטח גדול, פתוח ובעל פוטנציאל ייצור גבוה. אבל הדרך ממנו למערכת פועלת עוברת בתכנון, ברישוי ובחיבור לרשת. המדריך למי שיש לו את השטח.

מקרא
  1. בקצרה
  2. מה מיוחד בחלקות א'?
  3. איך המערכת חיה לצד החקלאות?
  4. מה כולל שלב הרישוי?
  5. למה החיבור לרשת מכריע?
  6. איזה מסלול התקשרות מתאים לבעל קרקע?
  7. שאלות נפוצות
  8. כמה זמן לוקח פרויקט קרקעי?
  9. אפשר להמשיך לעבד את הקרקע?
  10. מי מטפל ברישוי?

מערכת סולארית על קרקע חקלאית היא פרויקט שונה ממערכת על גג. השטח גדול יותר, הפוטנציאל גדול יותר, וגם מספר הגורמים שצריך לתאם: השימוש החקלאי, התכנון והרישוי, החיבור לרשת, ולעיתים גם האגירה, שבפרויקטים כאלה משולבת כבר בתכנון. מי שמבין את ארבעת הרבדים האלה מראש חוסך זמן וטעויות.

בקצרה

  • קרקע חקלאית נשארת קרקע חקלאית: המערכת מתוכננת כך שהשימוש החקלאי נמשך, לא נדחק.
  • הרישוי והתכנון הם חלק מהפרויקט, ואורכים זמן. מתחילים בהם מוקדם.
  • החיבור לרשת באזורים חקלאיים הוא לרוב הגורם שקובע את גודל המערכת ואת לוח הזמנים.

מה מיוחד בחלקות א'?

חלקות א' הן חלקות הקרקע הצמודות לבית במשקים חקלאיים. אינפיניטי סולאר מתקינה מערכות סולאריות בחלקות א' לפי תמ"א 10/ד/10, משולבות אגירה, ומנהלת ומתפעלת אותן לאורך זמן.

עבור בעל המשק, המשמעות היא ששטח שעד עכשיו שימש לגידול בלבד, או עמד ריק, יכול להפוך למקור הכנסה קבוע, מבלי לוותר על השימוש החקלאי.

איך המערכת חיה לצד החקלאות?

התשובה נמצאת בתכנון. מערכת קרקעית אפשר להקים בגובה שמאפשר גידול או מרעה מתחתיה, במרווחים שמאפשרים מעבר של כלים חקלאיים, או על טרקרים שמנהלים את ההצללה לפי צורכי הגידול. בשטחים שאינם מעובדים, המערכת יכולה לתפוס את השטח כולו.

מה שחשוב הוא לקבוע את זה בהתחלה, כי הקונסטרוקציה, גובה הפאנלים והמרווחים נגזרים מהשימוש החקלאי המתוכנן. שינוי אחרי ההקמה יקר.

מה כולל שלב הרישוי?

מערכת קרקעית דורשת הליך תכנוני ורישויי מסודר: התאמה לתוכניות החלות על הקרקע, אישורים של הגורמים הרלוונטיים, ותכנון מפורט של המערכת, החיבור והאגירה. זה שלב שאורך זמן, ולכן הוא מתחיל במקביל לבדיקת ההיתכנות ולא אחריה.

הניסיון בהליכים האלה הוא חלק ממה שמפריד בין פרויקט שמתקדם לפרויקט שנתקע. רישוי, רגולציה ותכנון הם שלב מוגדר בתהליך העבודה שלנו, לא משימה צדדית.

למה החיבור לרשת מכריע?

באזורים חקלאיים, הרשת תוכננה לצריכה של משקים, לא לייצור של שדות סולאריים. לכן יכולת הקליטה של הרשת באזור, המרחק לנקודת החיבור ועלות התשתית הנדרשת הם לעיתים קרובות מה שקובע כמה אפשר להתקין, לא גודל השטח.

זו גם הסיבה שהאגירה משולבת בפרויקטים כאלה כבר בתכנון: סוללה מאפשרת לייצר יותר ממה שהחיבור מעביר בכל רגע, לאגור את העודף ולהזרים אותו כשיש מקום. כך אגירה פותרת מגבלת חיבור.

איזה מסלול התקשרות מתאים לבעל קרקע?

לבעלי קרקע יש שלוש אפשרויות. לרכוש את המערכת ולקבל את כל התפוקה. להיכנס לשותפות, שבה ההשקעה והרווחים מתחלקים והחברה מתפעלת. או להשכיר את השטח, לקבל דמי שכירות קבועים לכל חיי המערכת, כ-25 שנים, ולא להשקיע כלום. ההשוואה המלאה בין המסלולים נעשית על נתוני השטח הספציפי.

שאלות נפוצות

כמה זמן לוקח פרויקט קרקעי?

יותר ממערכת גג, בעיקר בגלל הרישוי והחיבור לרשת. לוח הזמנים המדויק תלוי במיקום, במצב התכנוני של הקרקע ובזמינות הרשת, ונבנה כחלק מבדיקת ההיתכנות.

אפשר להמשיך לעבד את הקרקע?

כן, כשהמערכת מתוכננת לכך מראש. גובה המתקן, המרווחים והגישה נקבעים לפי סוג העיבוד.

מי מטפל ברישוי?

בפרויקטים שלנו, הרישוי, הרגולציה והתכנון הם שלב בתהליך העבודה, לא משימה שנשארת אצל בעל הקרקע.

יש לכם קרקע ורוצים לדעת מה אפשר להקים עליה? השאירו פרטים ונחזור אליכם.

  • #חלקות א'
  • #קרקע חקלאית
  • #רישוי
  • #אגירה

יש לכם גג או שטח? נבדוק כמה הוא יכול להניב.

לבדיקת כדאיות